<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב יעקב בר נפתלי</h1>
<h2>דף צו.</h2>
גרסינן בכתובות בתחילת אלמנה ניזונת אמר רבי אלעזר אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה מה שתפסה תפסה וכו', עד אמר רבינא לא אמרן אלא למזוני אבל לכתובה מפקינן מינה. מתקיף לה מר בר רב אשי מאי שנא לכתובה דממקרקעי ולא ממטלטלי, מזוני נמי ממקרקעי ולא ממטלטלי. אלא למזוני מאי דתפסה תפסה, לכתובה נמי מאי דתפסה תפסה. אמר ליה רב יעקב בר נפתלי לרבינא הכי אמרינן משמיה דרבא כוותיך. פירש ריב"ן שתפיסת מטלטלין אפילו לאחר מיתה מה שתפסה תפסה. ואע"ג דתנאי כתובה ככתובה ולא מיתזנא אלא ממקרקעי, דהא שיעבוד כתובה ותנאה אמקרקעי נינהו, אפילו הכי אי תפסה [מטלטלי] למזוני לאחר מיתה לא מפקינן מינה. הואיל ואמרינן [גיטין מ"ח ע"ב] אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדים. (ומצינן) [ומציא] למימר אי מזבני יתמי קרקע תו לית לי מזונות דלא (מצינן) [מצינא] למגבי ממשעבדי. הילכך הוי תפיסתה תפיסה, וכגון [דתפסה] בסימטא. ואפילו לאחר מיתה. ואע"ג דאמרן [פ"ה ע"א] אין תפיסה אלא מחיים, הני מילי (במילי) [במידי] דמצי למיטרף ממשעבדי, אבל במידי דלא טריף ממשעבדי תפיס אפילו לאחר מיתה. אמר רבינא לא אמרן אלא למזוני וכו'. מתקיף לה מר בר רב אשי מאי שנא וכו'.
כתב מר יהודאי גאון אמר רבי אליעזר אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה מה שתפסה תפסה ולא מצו יתמי לאפוקי מינה, והני מילי דתפסה מחיים דבעלה, אבל לאחר מיתה לאו כל כמינה. דאמר רבא [נ"א ע"א] הלכתא דמקרקעי ולא מטלטלי בין לכתובה בין למזונות. וכי קאמרינן מאי דתפסה תפסה ולא מפקינן מינה, דוקא למזוני. אבל לכתובה אפילו תפסה מחיים ולא כלום הוא. עד כאן [לשון] הלכות גדולות דמר יהודאי גאון. ונראה אע"פ שאמרו הגאונים דבכל מקום הלכה כמר בר רב אשי בר ממיפך שבועה ואודיתא וחיורא. הכא הלכה כרבינא דהא אמר ליה רב יעקב בר נפתלי הכי אמרינן משמיה דרבא כוותיך. ושמעתי אני הסודר כי הלכה כרבינא אפילו עם [—לגבי] רב אשי. וכן משמע במנחות פרק התכלת [מ"ב ע"א] רבינא ורב סמא הוו יתבי קמיה דרב אשי חזייה רב סמא לקוניה גלימא דרבינא דסתר ובצר ממלא קשר אגודל. אמר ליה לא סבר לה מר להא דר' יעקב. אמר ליה בשעת עשייה איתמר. איכסף רב סמא. אמר ליה רב אשי לא תתקוף לך חד מינייהו כתרי מינן. פירוש חד מינייהו מבני ארץ ישראל כתרי מינן דבני בבל. ורבינא מארץ ישראל היה ואוירא וזכותא דארץ ישראל גרמא. וקבלה בידינו בכל מקום שבני ארץ ישראל חולקים עם בני בבל הלכה כבני ארץ ישראל. הילכך הלכה כרבינא.
